חברות למימוש זכויות רפואיות או עו"ד מומחה בתביעות נזקי גוף?

בשוק פועלות בשנים האחרונות מספר חברות המבטיחות לאדם הנפגע את מימוש זכויותיו הרפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון,חברות ביטוח ועוד ועוד... 

 

הבטחות אלו מביאות פונים לא מעטים לחברות אלו, מבלי שהם מודעים כלל ללשון החוק בהתייחס למותר ולאסור לחברות אלו, ומה באמת יכולות החברות לעשות למען הפונה.

ראשית, ניגש לבחינת העניין מנקודת המבט היבשה של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1981:

"הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך-דין;

ואלה הפעולות:

 (1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית;"
"(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;"
"(4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים."

הפירוש המאוד ברור של החוק הוא שמאחר ולוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח רפואי, משרד הביטחון וועדות רפואיות נוספות המאושרות על ידי המדינה ישנה סמכות מעין שיפוטית, גוף שאינו עורך דין מוסמך אינו יכול לייצג מולן נפגע, לנסח בשמו מסמכים משפטיים או לייעץ לו ייעוץ משפטי באשר לתביעת זכויותיו מהמדינה בגין הפגיעות מהן הוא סובל, מבלי לעבור על החוק.

חשוב לציין שגם אם החברות למימוש זכויות נוקטות בפעולה עבריינית לכאורה עבור הייעוץ המשפטי ועבור ניסוח המסמכים המשפטיים, הן אינן יכולות, בשום אופן, לייצג את הנפגע מול הוועדות השונות, ומכאן היתרון המשמעותי של ייצוג על ידי עורך דין ולא על ידי החברות למימוש זכויות.

דוגמא שכיחה להמחשת נושא זה היא טיפול בנפגעי תאונת עבודה. נפגע כזה אשר פונה לחברה למימוש זכויות רפואיות ונדחה ע"י הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, ומבקש לערער על הקביעה בבית הדין לעבודה, נאלץ לפנות לעורך דין נזקי גוף, שילמד מחדש את התיק המשפטי והרפואי וייצג אותו בבית הדין.

נפגע כזה עשוי בנקל למצוא את עצמו משלם שכר טרחה לחברה למימוש זכויות רפואיות ולא לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו.

בית המשפט, בפסיקה, התייחס אף הוא, לא אחת, לתופעת החברות למימוש זכויות רפואיות, למשל בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' שמעון ישראל (ת"א (תל-אביב-יפו) 59345/05):
"סבורני כי הרשאת ביצוע פעולות למימוש זכויות חוקיות שלא על ידי עורכי דין, כמוה כחשיפת הלקוח לידי מי שאין לו ההכשרה המשפטית המתאימה לכך ושאינו נושא בעול החובות לריסון פעולותיו כפי שקיים על עורכי הדין במסגרת כללי האתיקה המקצועית, לכך שם פעמיו המחוקק בשירוש תופעה מעין זו ואף צווה על ביהמ"ש לא לסייע בידי מסיגי גבול הרועים בשדות ומנסים לקצור מפירות לא להם, תוך סיכון זכויותיו של הציבור הנזקק לשירות משפטי בדבר שבשגרה (וראה בש"א (ירושלים) 452/02 - לשכת עורכי הדין נ' פיצוי נמרץ. תק-מח 2002(2), 12, עמ' 14."

לסיכומו של עניין, התשובה היא חד משמעית. פניה לעורך דין המתמחה בנזקי גוף עדיפה על פניה לחברות למימוש זכויות רפואיות ומספקת לנפגע רשת ביטחון ושירותים גדולה יותר, כל שכן כאשר הבדלי שכר הטרחה זניחים או אינם קיימים. בנוסף, חשוב לזכור – עורכי הדין כפופים לבקרה של לשכת עורכי הדין, בעוד לפעילות החברות לזכויות רפואיות אין דין ואין דיין.

אני מזמינה אתכם להתרשם מקמפיין פרסומי של לשכת עורכי הדין להעלאת המודעות להבטחות השווא של החברות למימוש זכויות רפואיות. עצוב כמה שזה נכון: